'המפה היא אינה הטריטוריה"
אחד מהעקרונות המנחים של NLP הוא שהמפה איננה הטריטוריה. כלומר, המודלים שאנחנו
יוצרים במוח, לגבי העולם שמסביב, הוא אינו העולם עצמו אלא ייצוגים שלנו אליו הנוצרים
בעזרת חמשת החושים.
היסטוריה
"מודל העל" – המודל הרשמי הראשון של נ.ל.פ יוסד לראשונה בשנת 1975 ע"י ריצ'רד
בנדלר וג'ון גרינדר, בספרם הראשון וההיסטורי – "מבנה הקסם" – "The structure of
magic". הספר מרחיב יישומים של שיטות כמו General Semantics ו- Transformational
Grammar (חומסקי) – מודלים של השפה, והתפתח עוד ע"י דיגום של התנהגות של השפה,
בידי אנשים יוצאי דופן ביכולותם, בטיפול ושינוי בני אדם. המטפלים- מילטון אריקסון, פריץ
פרלס ווירג'יניה סאטיר.
מודל העל אסף את הפיתוחים החדשניים הללו לכדי תבניות שפה עשירות, תבניות תשאול
שביכולתם להעשיר או לשנות מפות חשיבה של אנשים ולהתגבר על מכשולים בזמן קצר.
חשיפה ושינוי מפןת חשיבה אצל מטופלים
מודל העל מייצג אולי את המודל- השפתי, המתקדם ביותר שאי פעם נוצר – על מנת ליצור
אפקט מוגדר מראש. 12 התבניות (תלוי לפי מי), שמרכיבות את מודל העל, הן מודל מילולי
אפקטיבי מאוד לשימוש, בשטח הספציפי הטיפולי.
הן תוכננו בקפידה, על מנת לאתגר את המגבלות במפות החשיבה שייצגו מטופלים,
המחפשים עזרה טיפולית מקצועית. בהשפעתן הסיסטמטית של תבניות מודל-העל אלו,
מטופלים יכולים להרחיב ולשנות את אותן מפות חשיבה, המציבות מכשולים ומגבלות,
חוסמים אותם מלקבל משאבים והתנהגות אפקטיבית יותר.
התקדמות מודל העל
40 שנה מאוחר יותר, מודל העל של NLP היה ונשאר הכלי העוצמתי ביותר לאנשים מכל
הסוגים ולא רק לאנשים המחפשים עזרה טיפולית. אלפי אנשים כבר חוו התקדמות מטאורית
במודל העוצמתי הזה, רק ע"י הכרת "עבירות" השפה והליקויים בניסוח שהם עושים, הכרת
הדרך בה הם מסתכלים על המציאות ואימוץ אלטרנטיביות אפקטיביות יותר בעולמם.
אבחנות מודל העל הם פשוט מאוד מכשולים חשיבתיים בנתיב להצלחה ואושר, הסרת
מכשולים כגון אלו בכלים שנלמד, מאפשרים את הנסיעה בנתיבים הללו, ולמעשה חושפים
עוד משהו בטריטוריה בה הנתיבים פעם היו חסומים.
לאנשים שונים יש מספר שונה של הפרות מודל העל, בחשיבה ובדיבור. מהותו של המודל,
לא בא להראות ללקוח שבעצם אין לו שום בעיות בחיים, אלא, מציאותו של המודל בעצם
מצביע ללקוח על לפחות גורם מגביל אחד בחשיבה שלו- השפה שבה הוא מציג את
הדברים. על ידי השפה, הוא מכליל, מוחק ומעוות את תהליך עיבוד המידע.
מחיקה, עיוות והכללה
מחיקה-
עיוות-
הכללה-
כמו שתיארו בנדלר וגרינדר, מחיקה היא התהליך שבו אנחנו שמים לב באופן
סלקטיבי למימדים אחרים של החוויה, בעוד שחלקים אחרים אנחנו משליכים
הצידה. קחו לדוגמא את היכולת שיש לאנשים לסנן את כל הרעשים בחדר הומה
אדם, בכדי להקשיב לקולו של אדם ספציפי אחד.
למעשה, מחיקה מצמצמת את העולם למימדים יותר קטנים, שאיתם נוכל להתמודד
ולעבד. הצמצום עשוי להיות מועיל במקרים מסוימים בעוד שבמקרים אחרים, מקור
לכאב ולמגבלה.
עיוות הוא התהליך המאפשר לנו לעשות שינויים בנתוני החישה של החוויה. פנטזיה,
לדוגמא, מאפשרת לנו להתכונן לאירועים, עוד לפני שהם התרחשו. זהו התהליך
שאיפשר את מציאותן של כל יצירות האומנות שבני האדם ייצרו. באותה צורה, כל
הרומנים הגדולים, כל גילויי המדע נוגעים ליכולת לעוות ולסלף את המציאות
הנוכחית.
הכללה היא התהליך שבו חלקים מהחוויה של אדם, מנותקים מההקשר המקורי
שלהם ונבחרים לייצג את כל הקטגוריה, שבה הסיטואציה המקורית היא רק
"דוגמא". היכולת שלנו להכליל היא חיונית כדי להתמודד עם העולם החיצוני. אותו
תהליך של הכללה יכול להוביל אדם להשתית "חוק" כמו: "אל תבטא שום רגשות".
אם כן, הפעולה של מודל העל היא לעזור לנו לזהות את הבעיות בהכללות, עיוותים או
מחיקות, בתבניות החשיבה הפנימיות של הלקוח ובאינטראקציות המילוליות שלנו, אחד עם
השני (או עם עצמנו. לאחר מכן, להציע דרכים, על מנת לשנות אותן או לתקן את שימושן
המוטעה בסיטואציות והקשרים מסוימים.
מודל העל המורחב
בשנת 1997, ריצ'רד בנדלר ביקש ממייקל הול לכתוב עדכון למודל העל, לכבוד השנה ה-25
שבו הוא קיים. מייקל הסכים וכך הורחב מודל העל בעוד 9 אבחנות שפתיות. גם הן מבוססות
על עבודתו של קוריבסקי –General Semantics גם על Cognitive Therapy ו- Rational
Emotive Therapy. את עבודתו של מייקל תוכלו למצוא Communication Magic .
מודל מילטון
מודל מילטון (נקרא על שם מילטון אריקסון), הוא מודל נוסף בנ.ל.פ שקשור למודל העל. הוא
הושתת על פי דיגום מבנה השפה המיוחד של מילטון אריקסון (1901-1980) עם לקוחותיו.
לעיתים קרובות, הוא מוצג, באופן מוטעה, כהיפוכו של מודל העל בכך שמשתמשים באופן
הפוך לתבניות מודל העל, על מנת להפיק אפקט טיפולי.
ובכן, בעוד שיש חפיפה משמעותית בתבניות השפה של שניהם, מודל מילטון מכיל צורות
תקשורת ושפה שאינן מופיעות במודל העל ולהפך. (לדוגמא, צורות "שפה עמומה", התאמה
והובלה, שאלות מובילות ועוד…)
כיצד להשתמש במודל בעצמך
מחמת גודלו של המודל, כדאי ללמוד אותו בחלקים קטנים. דרך אחת לעשות זאת היא
לקרוא אותו פעם אחת ללא כוונה לזכור ותוך כדי לשים לב מה מהתבניות אתם כבר מכירים
מהתנסויותכם. להרבה אנשים, כמה מהם יבלטו מיד לאחר מכן. כוונו את אוזניכם לשמוע
אותם יותר בתבניות השפה של חבריכם והמשיכו לאט לאט גם לתבניות השפה האחרות.
כשאתם קולטים תבנית מסוימת אצל מישהו, חישבו איך אתם הייתם מגיבים על הנושא,
כלומר, מהי התבנית שאתם הייתם משתמשים בה בהקשר לאותו נושא.
- מחיקות פשוטות:
הפרות/ תבניות מודל – העל
א. שמות עצם לא מוגדרים:
שמות עצם עמומים שיוצרים בלבול ואי-בהירות.
דוגמאות:
"זה הזמן להתמודד עם המציאות"
"לך תשיג חיים"
"המצב הזה הוא בלתי אפשריי
"יש דברים מסוימים שפשוט אי אפשר להבין"
הבהרות: )תיקון עבירת השפה שבוצעה)
מציאות של מי?"
"איזה סוג של חיים?"
'איזה מצב?"
"אילו דברים בדיוק?"
GOM.P
ישראל
ב. שמות תואר לא מוגדרים:
שמות תואר מעצם עצמן הן אינדיקציה לפרשנות סובייקטיבית של אדם אחד.
דוגמאות:
"אני מושך התנהגות מגעילה"
אתה מוכרח לחבוש את הכובע המטופש הזה?
הבהרות: )חיפוש האדם שקבע)
"מגעילה באיזו צורה?"
"טיפש על פי דעה של מי?"
ג. קשר לא מוגדר:
קשר עמום ומונח מראש, בין 2 דברים שהוא לא מוגדר
דוגמאות:
"אני צריך לקנות בגדים חדשים לפני שאני מרגיש בטוח בעצמי"
"יש לי את הבעיה הזו המון זמן, לכן יהיה קשה להשתנות"
"אני לא יכול לחוות מערכת יחסים כד שאני ארזה"
הבהרות!
"האם יש משהו שאתה מרגיש בטוח בעצמך לגביו, שלא דורש בגדים
חדשים?"
"מה הקשר בין הזמן ובים השינוי?"
"מה בדיוק מקשר בין מערכת יחסים-למשקל שלך?
- מחיקות השוואתיות:
משפטים המסויים השוואה אך מוחקים בהשוואה למה, או את הבסיס להשוואה זו.
מילים נפוצות- אפילו, מאוד, יותר, פחות, הכי, גדול, קטן, בהיר, כהה וכד' (גדול
ממה? באיזו צורה?
דוגמאות:
"אפילו אתה יכול להבין מה שאני עומד לומר לך…"
"אם הטעם שלך היה יותר טוב, אנשים היו אוהבים אותך יותר"
אתה חושב שתוכל לדבר פחות ולחשוב יותר?"
הבהרות: (חגדיר את המחיקה)
אפילו? בהשוואה למי?
יותר טוב? ממה? בהשוואה למי?
לדבר פחות ולחשוב יותר, ממי?
- אי-הגדרה של מבצע:
אימרה המוחקת את הפרט שאומר מי המבצע של הפעולה.
שימוש בנושא כללי שלא מתייחס לאדם ספציפי.
מילים נפוצות- בן אדם, זה/הזה, מישהו, אנשים, הם, אנחנו וכד'…
בנוסף, הכללות בנוגע לקבוצות של פרטים אינדבדואליים.
לדוגמא- גברים, נשים, מנהלים, יהודים וכו'…
דוגמאות:
"אנשים לא אוהבים אותך"
"אדם לא ילמד מה שהוא לא רוצה לדעת, לא כך?"
"אשה צריכה לפחות להכין לבעלה לאכול"
הבהרות: (הגדיר את המחיקה)
אילן אנשים?"
"איזה סוג של אדם?"
"איזו אשה צריכה להכין לאיזה בעל?"
- אי-הגדרה של פעלים:
מילות פועל שחסרות תיאור מדויק והסבר.
דוגמאות:
"אל תכריח אותי להתעצבן עליך שוב"
"אתה אף פעם לא מבטא את רגשותיך"
"אוי, תפסיק להתבכיין"
הבהרות: (תגדיר את הפועל)
"להכריח אותך? איך?"
"מבטא באיזו דרך?"
"מתבכיין, איך בדיוק?"
- נומינליזציות:
פעלים ממושכים (לאורך זמן מסוים) שהומרו ל- שמות עצם.
המדבר)
דוגמאות:
"לגברים אין הערכה לרגשות'
"למידה היא תהליך מסובך"
"קשה לך עם החלטות"
הבהרות: )הפוך את הנומינליזציה חזרה לפועל)
GoM.P
"מה את מעריכה לגבי גברים?" (מציאת הפועל "הערכה", עפ"י לקסיקון
"מה זה ללמוד בשבילך?"
'מה זאת אומרת – החלטה?"
***סוג נוסף של נומינליזציה הוא סוג המיוחס לזהות. "ראיתי אותך שותה
וזה אומר שאתה שתיין". זוהי מכשלה משמעותית שהופכת את היחס לאדם,
כתוצאה מפעולה שעשה.
- תיאור אופן ביצוע:
א. תיאור אופן המחויבות של הביצוע: חייב, אסור, מוכרח.
דוגמאות:
"אתה חייב לאסוף את עצמך"
"אני מוכרח להרוויח 10,000 ₪ בחודש"
הבהרות:
'מה יקרה אם לא?'
'לפי איזו אמת מידה?"
ב. תיאור אופן ה-אפשריות של הביצוע: יכול, לא יכול.
דוגמאות:
"אתה יכול להביא לי לשתות"
"אני לא יכול לסבול את השיער שלך יותר"
"אני לא יכול לעצור את עצמי"
הבהרות:
'מה יקרה אם לא?"
"מה היה קורה אם כן היית יכול לסבול את השיער?"
"איך בדיוק אתה לא יכול?"
ג. תיאור אופן ה-כדאיות של הביצוע: כדאי, עדיף שלא.
דוגמאות:
"כדאי לך לדעת לבשליי
"עדיף לך להימנע מללבוש צבע כזה"
הבהרות:
ילפי מי?"י
"מי אמר?"
GoN.P
ישראל
*** אם האדם משיב שככה הוא עצמו חושב ניתן לשאול:
"לפי איזה חלק בך? יש חלק בך שחושב אחרת?"
- הנחות מוקדמות:
משפטים בהם טמונות הנחות מראש שגורמות למשפט להיות נכון. אם הן לא היו
נכונות, כל היגיון המשפט היה נופל. כלומר, המשפט ברובד השטחי "מאבטחי' את
המשמעות הנסתרת המשתמעת ממנו.
דוגמאות:
"כל הכבוד שאתה מוזג, תמזוג גם לך"
"תסגור את הדלת אחריך"
הבהרות:
"אתה מוזמן למזוג לעצמך"
"אני עוד לא הולך"
- קביעות אוניברסליות:
מילות הכללה מוחלטות.
מילים נפוצות- תמיד, אף פעם, כולם.
דוגמאות:
"אתה תמיד לובש את החולצה הזו"
"היא ככה כל הזמן"
כל פעם שאני מנסה, אני נכשל'
הבהרות:
"תמיד? אף פעם אני לא לובש משהו אחר?"
"אז היא אף פעם לא תהיה בצורה שונה?"
"כל פעם, כל הזמן? אין יוצא מן הכלל?"
GO.P
- גורם – תוצאה:
רמיזה או טענה ישירה שדבר מסוים גורם לידי או נגרם בידי דבר אחר, בזמן שאין
לוגיקה ממשית שאפשר לראות ולהדגים בחוש את הקשר.
מילים נפוצות- גורם, בגלל, אם… אז…, בזמן ש.. אז.., מאחר ו.. וכו'.
דוגמאות:
'תראה מה גרמת לי לעשות"
בכל פעם שאתה בא. הקבוצה מפסידה" (הנחה מוקדמת)
"זו אשמתך שהיא עזבה אותך כי לא אהבת את המוזיקה שלה"
הבהרות:
"איך בדיוק גרמתי לך לעשות את זה?"
אז הקבוצה תמיד מנצחת כשאני לא מגיע?"
"אף בחורה לא עזבה מישהו, אפילו שהוא אהב את המוזיקה שלה?"
דוגמאות דיאלוג פנימי (של אדם עם עצמו):
"אני לא אחראי למעשיי בגלל שעברתי ילדות קשה"
'לא התקשרתי, ולכן היא בגדה בי"
הבהרות דיאלוג פנימי:
"אנשים שעברו ילדות קשה מתנהגים בדרכים שונות"
מתי פעם לא התקשרתי למישהי, ועדיין היא שמרה לי אמונים?"
10.קריאת מחשבות:
האמונה שאדם יודע מחשבות, כוונות וכד' אצל אדם אחר.
דוגמאות:
'אתה רק מנסה לגרום לי להיראות טמבלי
"אני מצטער שאני משעמם אותך"
"אתה יודע איך אני מרגיש לגביך"
"אתה לא תבין"
הבהרות:
"איך אתה יודע מה אני מנסה לעשות?יי
"אתה חושב שאתה משעמם אותי?"
"אז אתה יודע מה אני יודע? איך אתה עושה את זה?"
"איך אתה יודע את זה?"
דוגמאות דיאלוג פנימי:
'הם בטח חושבים כמה מטופש אני נראה"
"ידעתי שזה מה שהיא הולכת לומר"
ן
"אפילו אם הייתי אומר לו, הוא לא יעריך"
"לעולם לא אמצא מישהו שיאהב אותי"
הבהרות דיאלוג פנימי:
"אני תוהה על מה הם חושבים…"
"חשבתי שהיא אולי תגיד את זה"
"אם אני אומר לו, אני פוחד שאולי הוא לא יעריך את זה"
"אז את תופתעי כשדהוא יופיע?"
GO.P
So
- השוואה מורכבת:
משפטים שבהם מקרים מורכבים, רעיונות ומשמעויותיהם מושוות בכך שהם בעצם
אותו דבר.
מילים נפוצות- זה אומר ש…
דוגמאות:
"הדלת של הבוס סגורה, זה אומר שהוא מתכנן לפטר אותי"
קנית לי פרחים לבנים במקום אדומים. אתה לא אוהב אותי יותר"
הבהרות:
"אתה מתכוון שכל פעם שהדלת סגורה, מישהו מפוטר?"
"אז רק פרחים אדומים אומרים שאני אוהב אותך?"
דוגמאות דיאלוג פנימי:
"אני לא יודע מה לעשות. ברור שאני טיפשי
"הם מצליחים ואני לא. זה אומר שאין לי את מה שצריך בשביל להצליח"
הבהרות דיאלוג פנימי:
"אני לא יודע מה לעשות. איזה דברים אני צריך בשביל לדעת יותר?"
"הם מצליחים ואני לא. מה בדיוק הם עושים באופן שונה ממני?"
- שיפוט ללא מבצע:
קביעה ערכית ללא אזכור לגבי מי קבע זאת.
דוגמאות:
ייש לך טעם גרוע בבגדים"
"הרעיונות שלך טיפשיים"
הבהרות:
לפי מי?"
מי אמר?"
דוגמאות דיאלוג פנימי:
"אני לא טוב עם נשים"
"אני לומד לאט"
הבהרות דיאלוג פנימי:
"לפעמים, אני חושב שאני לא טוב עם נשים"
"שמתי לב, שבהשוואה לאנשים מסוימים, אני מהיר בללמוד דברים מסוימים
ואיטי יותר בדברים אחרים"
מכלול הפרות:
מכלול הפרות של מודל העל, כולל בתוכו שילוב של 2 או יותר מתבניות מודל העל המופיעות
לעיל. בתוך קטגוריה זו נכנסים גם כל מיני "פסיכולוגים בשקל" למיניהם שיודעים להצהיר
ולדעת מה הם בדיוק תהליכי תת המודע של אנשים אחרים בלי שקיבלו שום הסמכה לכך….
מצבור של הפרות מודל העל קשה יותר לפירוק מסיבה פשוטה שברגע שהתייחסת להפרה
אחת, אתה מרמז על כך שעם ההפרה השניה אתה מסכים.
דוגמאות:
"אתה לא תבין! אתה לא אוהב אותי!"
)קריאת מחשבות + השוואה מורכבת)
"אתה לא תבין אותי כי גברים אף פעם לא מבינים"
(קריאת מחשבות+ שיפוט ללא מבצע + פעולה – תוצאה)
כיצד להשתמש במודל העל ואיך בעצם הוא משתלב בתקשורת?
נשתמש במודל העל, על מנת לחשוף את מפת החשיבה הסובייקטיבית של המטופל ולשחזר
את המחיקות, עיוותים והכללות שנעשו. הכלי העוצמתי של מודל העל ישמש אותנו בשלב
איסוף הנתונים בסשן הטיפולי או כל סשן אחר. על פי התבניות הללו נוכל להבין את הקשרים
שהאדם עושה ואז מודל העל גם בד בבד, ייתן לנו את היכולת לפרק את הקשרים הללו.
לסיכום, רצוי כבר להתחיל להיות מודעים לתבניות שאנשים עושים ולהיות מסוגלים לזהות
אותם. בדר"כ פראקטישנרים מתחילים, לא מודעים לעוצמה של המודל הזה והוא נראה להם
אולי אפילו שטחי. רק תחשבו שבעזרת המודל הזה בכלל קיים ה-נ.ל.פ ובעזרתו בנדלר
וגרינדר השתמשו כדי לדגם את מילטון, פרלס וסאטיר.
בהצלחה!
יסטNLP
ישראל
PaceLead.